רש"י על שמואל ב כ״ב:י״ב

12 וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבוֹתָיו. לְסֻכָּה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר שמות יד:כ: ״וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ״, מַפְסִיק בֵּין מִצְרַיִם לְיִשְׂרָאֵל:

13 חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים. מֵאַיִן הָיָה הַחֹשֶׁךְ, עָבֵי שְׁחָקִים הָיוּ, שֶׁהֵן חוֹשְׁרִין מַיִם עַל הָאָרֶץ:

14 חַשְׁרַת. לְשׁוֹן כְּבָרָה הוּא, שֶׁהוּא נוֹפֵל עַל הָאָרֶץ דַּק דַּק תענית ט ב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּאַגָּדוֹת הַרְבֵּה: חוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בִּכְבָרָה. וְיֵשׁ לִפְתּוֹר ׳חַשְׁרַת׳, לְשׁוֹן ׳קֶשֶׁר׳, שֶׁמִּתְקַשְּׁרִין הַשָּׁמַיִם בְּעָבִים עַל יְדֵי הַמַּיִם, כְּמוֹ ׳וְחִשּׁוּרֵיהֶם׳ הָאָמוּר בְּאוֹפַנֵּי הַמְּכוֹנָה מלכים א ז:לג, שֶׁהֵם זְרוֹעוֹת הָעֵץ הַמְהַדְּקִין וְקוֹשְׁרִין עִגּוּלֶיהָ יַחַד: